טיפול לזוגות צעירים? - פתרון דילמת המיטה החולה

זה כבר יותר מתופעה – זה צורך: יותר ויותר זוגות צעירים הולכים לטיפול זוגי עוד בטרם נישואים.

לזוגות צעירים אין מחוייבויות ואין הסטוריה משותפת וארוכה שמחזיקות הרבה זוגות ותיקים. האינטרסים המשותפים החשובים ביותר שלהם הם המשיכה שלהם זה לזה עכשיו, והחלום על הדברים שיהיו להם בעתיד.

תחילת הזוגיות היא גשר צר מאד . אתם ביחד, אבל עם פרפרים בבטן. לפעמים לא בטוחים: לא בטוחים ברצון הטוב של הצד השני ואולי גם לא ברצון הטוב שלכם. לא בטוחים אם הזוגיות הזו היא מספיק טובה כדי להתחייב לכל החיים. לא בטוחים אם להישאר שם, ולא בטוחים אם שווה לעשות מאמץ כדי לשפר את הקשר, את התקשורת, את הביטחון העצמי, ואת ההקשבה והשיתוף של הצד השני, או אולי לוותר על כל זה ולהתחיל מההתחלה.

כתבתי על כך מאמר, דילמת המיטה החולה: כלומר, האם להכניס ראש בריא למיטה חולה? והשאלה שאתם מחוייבים לשאול את עצמכם היא: האם יתכן שהמחלה לא כל כך קשה? – כי אולי היא שווה ריפוי. על דילמת המיטה החולה של זוגות בתחילת הדרך כתבתי מאמר שנמצא בתחתית הדף הזה ("המאמר" – בפס התוכן למעלה).

ספויילר: אם נשארתם בקשר הזוגי עד עכשיו, אז אולי המיטה לא חולה עד כדי כך, ושווה לנסות לרפא אותה. אם הקשר מספיק טוב כדי שלא להחליט להיפרד כבר מחר בבוקר, אז שווה להשקיע בו כדי שמחרתיים יהיה טוב עוד יותר. ואם זה לא הסתדר עד היום "לבד", אולי כי ניסיתם וזה לא הצליח ואולי כי ויתרתם על להמשיך ולנסות, אז אולי שווה לקנות לכם עזרה מקצועית. בעזרת לימוד טוב של נקודות התורפה של הדינמיקה הזוגית שלכם, והבנה טובה יותר של הצרכים המשותפים, ועם שיפור התקשורת שלכם, יש סיכוי טוב שזה יהיה לגמרי שווה.

המעבר למגורים משותפים
בנייה של שיגרה, וחלוקת תפקידים. הפחד מיצירת תקדימים לכל החיים.
תשומת לב: עד עכשיו, כשהייתם ביחד, הייתם ביחד עם מלוא תשומת הלב. עכשיו, כשאתם גרים ביחד, אתם ביחד ועובדים, אתם ישנים עם שעון ביולוגי שונה, את הולכת לישון ולפעמים מבלי לומר לו לילה טוב, אתה מכין לעצמך לפעמים משהו מבלי להזמין אותה להצטרף, אתם אוהבים סדרות שונות, כן או לא רוצים לראות חדשות, נפרדים לפעמים כדי לראות חברים, והביחד שלכם פתאום מכיל גם הרבה לבד.

מועד הצעת הנישואים
תרחישים שונים: הוא זומם על הצעה בארוע מסויים, ואת מתחרפנת כשאת לא יודעת מזה וההצעה מתעכבת; או: אתה יודע שהיא ממש לא אוהבת את רעיון הנישואים ואתה יודע עד כמה המשפחה שלך רוצה את "החתונה"; או: את לא בטוחה שהוא בכלל רוצה; או: אותם סיפורים אבל במגדרים הפוכים, וראיתי את זה מתנהל גם כך וגם כך.

החתונה
קבלת החלטות משמעותיות, ואתם צריכים להחליט כאשר אתם לא מסכימים. מעורבות ההורים מקבלת נפח – וכוללת גם את התלות הכלכלית בהם, ואת התלות הרגשית (בשיתוף, בציות ובהקשבה, רגשי אשם ועוד).

הילד הראשון
קבלת החלטות וחלוקת תפקידים מחודשת, ועוד בתנאי לחץ: חוסר שינה, דאגה לשלום התינוקת, חרדה כלכלית, מיניות חסרה, מעורבות רבה של הסבים-סבתות בלוח הזמנים ובפרטיות שלכם.

השלב הבא – הכל טוב וממשיכים ביחד
כניסה הדרגתית להתמודדויות של זוגות ותיקים בבניית דרכם היא השלב הבא, ובו חיפוש דרך ואיזונים בין שאלות משמעותיות לחיים כמו: בית או קריירה? חוויות חיים, או שקט וביטחון? משמעת בבית, או חופש וזכויות שוות (לילדים!)? איך מנהלים כמה יומנים (כולל אלה של הילדים, החוגים והחברים שלהם)? כמה קשר עם המשפחות המורחבות? עם חברים או רק המשפחה? חברים זוגיים או חברים פרטיים של כל אחד מכם? מבני אותו מין, או מבני המין השני? רווקים או נשואים?

תקשורת טובה היא המפתח החשוב ביותר למרבית הבעיות. אין ספק בזה. אבל רגע לפני התקשורת הטובה צריך רצון טוב, וכבוד הדדי, ואמון הדדי, וחיבה ואינטימיות, שכאשר הם קיימים, הם עוזרים לנו לפתח תקשורת טובה יותר. אלא שכל אלו לא יקרו כאשר אין תקשורת טובה, והנה מעגל הקשר הזוגי שאותו צריך לסדר וללמוד – להתיר את החוטים, את הצרכים, את הנטיות, את התגובות האוטומטיות, את התסכולים ואת הרצון הטוב. אם הוא הסתבך קצת, ובודאי לאחר שהסתבך הרבה – כדאי לבקש עזרה מקצועית, ריפוי בעזרת טיפול זוגי, כדי להעביר אתכם אל המסלול שייקחת אתכם קדימה.

זוגות צעירים? – שווה להתחיל לטוות את הקשר נכון. ההשפעה הגדולה ביותר על חיזוק הקשר נמצאת בתחילתו. צריך לקחת בחשבון שעוצמת החיכוכים יכולה ללכת ולגדול בעקומת גידול מעריכית (נגיד, כמו 2x2x2x2x2....). בהתחלה, קצב עליית החיכוכים הוא קטן, אבל ככל שמתקדמים, הוא עלול להכפיל את עצמו בכל שלב בקצב מתעצם והולך. חשוב מאד לשים לב לגידול בעוצמת החיכוכים בתחילת הדרך, כי רצוי לעצור אותם שם. תיקון היחסים והתקשורת כבר בשלב הזה יחזיק את הקשר שלכם הרבה יותר שנים קדימה, וימנע את היציאה משליטה הרבה יותר טוב מאשר כאשר תתחילו להיות מודעים לכך כאשר המטענים והכעסים כבר משמעותיים יותר.

"אם משהו לא מסתדר כבר עכשיו, אז למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?! במקום ללכת לטיפול, לא עדיף להיפרד, ולחפש בן או בת זוג מתאימים יותר?"

זוהי "דילמת המיטה החולה". היא טבעית ומתבקשת כאשר מדובר בשלב שבו, לכאורה, הכי קל להיפרד: כמעט שאין רכוש משותף, אין ילדים משותפים ואין עניינים פורמליים שצריך לסדר. צריך רק להחליט. אלא שדווקא הדילמה הזו היא שמשאירה זוגות רבים למשך זמן רב "בהשהייה" – הם לא מעזים להחליט על חתונה אבל גם לא נפרדים, ושאלת "המיטה החולה" המרחפת מעל לראשם מרתיעה אותם מלבקש סיוע מקצועי שיעזור להם לבנות משהו טוב יותר, שאולי יטה את כף המאזניים אל בטחון רב יותר בזוגיות, שחסר להם. וכפי שרבים הנמצאים במצב זה יודעים, גם להמתנה יש מחיר, שהמיידי והברור הוא איבוד זמן. המחיר הפחות ברור, אבל משמעותי ומהותי לא פחות, ואולי אף הרבה יותר, הוא השינוי באישיות, ובעיקר בהערכה העצמית של בני הזוג, אשר מאבדים בטחון ביכולת הזוגית שלהם, כאשר הם מפתחים ומקבעים דפוסי תגובה מזיקים כמו אגרסיות, קינאה, היסטריה, נכונות לספוג השפלות או אטימות וקהות חושים, ככל שהתסכול גובר והולך.

המסקנה המתבקשת היא שאם זוגות מעדיפים להישאר בהשהייה ללא החלטה ברורה למרות המחיר המשמעותי הזה, כנראה שיש להם צורך משמעותי אחר המונע מהם להיפרד. מהו אותו צורך? האם טיפול זוגי יכול לספק אותו, גם כשהזוגות בתחילת דרכם?

כדי לענות על שאלות אלו נטפל בשלוש שאלות ביניים:

• מה ייחודי לטיפול זוגי המיועד לזוגות שנמצאים בתחילת דרכם?
• מהם השיקולים של זוגות צעירים שכן מגיעים לטיפול, למרות הקשיים, לעשות זאת במקום להיפרד?
• מהם החששות המשמעותיים ביותר המונעים מזוגות צעירים אחרים מלהגיע לטיפול?

מה נותן יעוץ זוגי לזוגות בתחילת דרכם?

בארצות מסויימות בעולם, כמו אנגליה, אוסטריה, קנדה וארה"ב, מתקיימות תוכניות שונות, במסגרת אקדמאית או במוסדות ציבוריים לבריאות הנפש, המיועדות להכנת זוגות צעירים לקראת הנישואים. המטרה הרשמית היא להקטין את אחוז הגרושים. מחקרים מצביעים על כך שזוגות שהשתתפו בתוכניות מסוג זה הראו, בממוצע, שביעות רצון רבה יותר מהזוגיות, ותקשורת זוגית טובה יותר בתקופות של 3-5 שנים לאחר השתתפותם בתוכנית, מזוגות שלא השתתפו בתוכניות כאלו. התוכניות השונות הציגו גישות שונות לבניית הזוגיות, כאשר הנושאים המשמעותיים ביותר שבהם עסקו כללו טיפול בעניינים אישיים של בני הזוג, שיפור התקשורת, פתרון קונפליקטים, ניהול כספי, ונסיון לסייע בפתרון פערים בציפיות, בפעילויות פנאי, ביחסי מין, בשאיפות בעניין ילדים והורות, בהשפעת משפחת המקור והחברים, בחלוקת התפקידים ובאמונות הדתיות.

התוכניות השונות להכנת הזוגות הצעירים לנישואים אינן זהות. חלק מהתוכניות מדגיש נושאים מסויימים ואחרות נושאים אחרים, חלק מדגיש נושאים חיוביים והאחר מדגיש לימוד של הימנעות מבעיות. משותף לכולן הוא הנסיון להגיע, בדרכים שונות, לתקשורת זוגית טובה יותר, כלומר היכולת לומר והיכולת להקשיב, מה שמהווה ציר מרכזי בזוגיות טובה. אמנם יש מחסור במחקרים הכוללים מעקבים ארוכי טווח, אבל תוצאות המחקרים בטווח הבינוני מצדיקות את ההשקעה. יש לזכור שמרבית תוכניות ההכנה לזוגיות הללו הן תוכניות רבות משתתפים, במסגרת קורסים וסדנאות, מה שהופך אותן, ככל הנראה, ליעילות פחות מיעוץ זוגי הממוקד באישיות, ברקע ובדינמיקה של כל זוג בנפרד.

העלייה בביקוש לטיפול זוגי לפני נישואים או כבר בתחילתם קיימת גם בזוגות שבהם הזוגיות טובה ואיתנה, אם כי פנייתם של זוגות כאלה לטיפול היא עדיין נדירה יחסית. בזוגות כאלה המניע הברור הוא העליה במודעות בצעירים של היום, כאשר היא משולבת ברצון לחזק את הזוגיות שלהם עוד יותר לנוכח הסטטיסטיקה הלא מוצלחת של גרושים. מצד שני, זוגות רבים שכאלה מעריכים שאין צורך להשקיע במה שהוא תקין וטוב, או שהם חוששים להציף דברים מחוץ לפרופורציה או לתת חשיבות לדברים שהם פחותי ערך עבורם, ושמוטב להניח להם. פעמים רבות, אכן כך נכון. לזוגות ותיקים, גם כאשר נוצרו סדקים וקשיים בזוגיות שלהם, יש הסטוריה משותפת ואינטרסים משותפים שנבנו ומסייעים להחזיק אותם ביחד. זו הסטוריה שאין לזוגות בתחילת דרכם. לכן, בזוגות הנמצאים בתחילת דרכם יש לטפל ברגישות רבה ומיוחדת, ועוד יותר כך כאשר הם חושבים, בצדק או שלא בצדק, שבדרך כלל הכל בסדר. הצפה של קשיים שהם כרגע שוליים, עלולה להפריע לבנייה החשובה של אותה הסטוריה משותפת שתייצב את הקשר בהמשך.

לעומתם, זוגות שלהם יש קשיים בקשר הזוגי, ובדרך כלל בתקשורת הזוגית, יש הרבה מאד מה להרוויח. הרווח המיידי יהיה בקשר הזוגי הנוכחי, אבל לפעמים, אם הקשר אכן לא יחזיק מעמד, הם ילמדו כמה דברים חשובים שיכינו אותם טוב יותר לקשר הבא שלהם.

למה זוגות צעירים מגיעים לטיפול, במקום להיפרד?

העובדה היא שזוגות צעירים רבים נשארים יחדיו למרות קשיים ומריבות שאינם פשוטים כלל, ולא פעם אף מתכננים חתונה תוך כדי מריבות גדולות. עובדה זו לבדה מצביעה על כך שההחלטה להיפרד אינה קלה כפי שהיא נראית, גם כשהיא נשקלת עוד בטרם נישואים. הסיבות לכך הן רבות מאד, כמו הקושי הטבעי שלנו להודות בפני עצמנו שטעינו בדרך או בבחירה שלנו; הקושי לוותר על החלום שהיה לנו על זוגיות טובה עם בן הזוג הנוכחי; החשש לאכזב את ההורים ואת החברים, ובצד זה – ההתלבטות, מה לומר להם אם נחליט להיפרד, ואיך לא להצטייר בעיניהם ככישלון; החשש מלהצטייר ככישלון בעיני עצמנו – חשש שיכול להניע אותנו לנסות שוב ושוב לשקם את הקשר גם כאשר הוא לא עובד; האהבה – אותו רגש שקושר בני זוג זה לזה ומצליח לגשר בין רגע טוב אחד לאחר למרות המשברים שבין אותם רגעים טובים; הפחד מכך שלא נצליח למצוא בן זוג אחר מוצלח כמו זה שיש לנו עכשיו, וכי עדיפה הציפור שביד מכל המון הציפורים שעל העץ; החשש מכל הציפורים שעל העץ, ומהצורך להתחיל את החיפוש המעייף מחדש; החשש מכך שאף אחד אחר ראוי לא ירצה בנו, או מכך שאף אחד אחר לא ירצה בנו ולא יאהב אותנו כל-כך כפי שבן הזוג הנוכחי אוהב אותנו, למרות הקושי הקיים בחיים המשותפים; התקווה שבן הזוג ישתנה ושהכל יהיה בסדר; החשש העצום שהזמן הולך ומתכלה ושאין זמן, ועוד ועוד.

המודעות הגוברת לטיפול זוגי, כמו גם לטיפול פסיכולוגי בכלל, מניעה יותר ויותר זוגות צעירים להחליט ללכת ליעוץ. האלטרנטיבה, לחכות עוד ועוד, מונעת בדרך כלל מהמחשבה המוטעית שאין דבר שאי אפשר להסתדר איתו לבד, מהבושה לבקש לעזרה, מההתעקשות ש"כך אני" ולכן "שום דבר שמישהו זר יגיד לי לא ישנה אותי", או הטענה ש"אני בסדר, זו את (או אתה) שלא בסדר וזקוק/ה לטיפול לבד". לצד זה מתגברת גם ההבנה שטענת "המיטה החולה", שעדיף להיפרד כשרע, היא טענה ריקה מתוכן, אם בני הזוג נשארים בכל זאת ביחד. ובכל זאת, למרות כל אלה, זוגות רבים גם אינם נפרדים למרות שהם אינם מרוצים מהזוגיות שלהם, וגם לא מסיקים את המסקנה המתבקשת – שאם קשה להיפרד, אז אולי כדאי לבדוק אם ואיך אפשר לקבל עזרה כדי לשפר את מה שיש, וכדי לתת משמעות ותוכן לתקווה שיהיה בסדר.

ההבנה שזוגיות אינה דבר פשוט אבל גם שהפרידה לפעמים קשה יותר, היא זו שמביאה זוגות שמצליחים להתגבר על העכבות שלהם, להחליט על טיפול זוגי. בצידה, לא פעם שוכנת גם המחשבה שתוך כדי טיפול אצל איש מקצוע יוכלו בני הזוג גם לקבל תשובה לשאלה אם הם בכלל מתאימים זה לזה. רעיון זה מביא אותנו אל השאלה הבאה:

מדוע זוגות צעירים חוששים להגיע לטיפול?

מתברר שאחד החששות הגדולים של זוגות צעירים מלהגיע לטיפול הוא לשמוע באופן מפורש שהם לא מתאימים לחיים משותפים. חשש זה הוא בדרך כלל מופרך, כי מטפל זוגי רגיש וזהיר יודע שתפקידו אינו לקבוע אי התאמה, אלא אם כן מדובר במקרה קיצוני. מטפל זוגי אמור להבין שמשהו משך את בני הזוג זה לזה, ולסייע להם, ככל האפשר, להתמודד עם הקונפליקטים השונים ולשפר את התקשורת ביניהם כך שיוכלו לנהל אותם כראוי. יתכן שבתהליך הזה יסיקו בני הזוג המטופלים שכדי לקיים את הזוגיות נדרש מהם מחיר שייקשה עליהם לשאתו. אם כך ירגישו, תעמוד בפניהם הברירה להיפרד או להתעקש ולבחון פתרונות יצירתיים לקיום חיים משותפים, גם אם בתנאים שאינם אידיאליים, תוך השלמה עם המשך הקשר שתנבע מההבנה שהם מעדיפים תנאים אלה על פרידה. היכולת להשלים עם מצב כזה היא חשובה. תפקיד המטפל הזוגי הוא לסייע להם להתמודד עם הקשיים, עם האכזבות ועם המגבלות, ולסייע להם ליצור חיים משותפים שיהיו, בתנאים הללו, טובים ככל שניתן.

מניע אחר לסרוב לטיפול זוגי קורה כאשר אחד מבני הזוג חושש מכך שבמהלך הטיפול ייחשף מידע שיזיק לו. דוגמא אחת לחשש חד-צדדי כזה היא החשש משינוי התנאים הזוגיים לרעתו. דבר כזה יכול לקרות כאשר צד אחד הוא כוחני ומנצל את חולשותיו של הצד השני כדי להשיג זוגיות מנצלת. החשש, לכן, דווקא של הצד "החזק", הוא מפתיחת אופי היחסים בפני איש מקצוע שיוכל לזהות זאת, ולסייע לצד "החלש" ליצור זוגיות שוויונית יותר, שלכאורה תרע את תנאיו בזוגיות. דוגמא אחרת, הפוכה במידת מה, וללא "חזק" ו"חלש" במובן המילולי של העניין, היא כאשר הצד החושש מטיפול הוא דווקא הצד החרדתי, זה שיוצר תלות בצד השני תוך שהוא משתמש בטוב ליבו או ברגשי האשם שלו, כדי ליצור שליטה הדוקה יותר ביחסים בין בני הזוג, שליטה שתרגיע את החרדות שלו. במקרה כזה, החשש מפני הטיפול נובע מחוסר ביטחון, ומחשש שהחשיפה תגרור הסרת מסיכות, ושבן הזוג יגלה "מי הוא באמת", לכאורה, ויחליט על פרידה.

מטפל זוגי אמור להיות רגיש לאישיותם של בני הזוג הזוג ולצרכים שלהם, ולהבין שאין מתכון אחיד לזוגיות. יש מי שזקוק לשוויוניות בזוגיות, ולפעמים אפילו להיפוך תפקידים, ויש מי שזקוק לחלוקת תפקידים מסורתית או אפילו לתלות משמעותית בבן או בבת הזוג. יש מי שזקוק לבן זוג עצמאי, ויש מי שמתאים לו בן זוג תלותי. יש מי שתכונה מסויימת של בן הזוג, כמו יופי, או בסיס כלכלי, או חוכמה, או כל דבר אחר, מאפילה בעיניו, באופן משמעותי, על חסרונות או חולשות בתכונות אחרות. זוגות שמגיעים לטיפול מכירים לא רע את בן זוגם, לטוב ולרע, והם איתם למרות זה. אמנם יש להם ציפיות לשיפור, אבל בתוך המשיכה שלהם זה לזה כלולה לפעמים דווקא אותה "מגרעת" שכנגדה הם מתלוננים, כאשר לפעמים כל מה שהם באמת רוצים זה רק למתן אותה. המטפל הזוגי אמור לדעת לפרק את המגרעת הזו לגורמים, ולראות מה במרכיבים שלה מושך את בן הזוג ומה לא, ומהו המינון שיתאים לשניהם. לדוגמא, כוחנות של בן זוג גורמת, לעיתים קרובות, הן לדרישות שנראות שרירותיות ומשפילות בעיני בן הזוג השני, והן ביטחון בהגנה שהוא יכול לספק מול העולם החיצוני. לפעמים אפשר לפרק את הגורם הזה בתהליך למרכיביו, ולפעמים אפשר לעשות זאת רק חלקית. כך או כך, יצירת הבנה והשלמה של בני הזוג עם שיווי המשקל החדש שייווצר, היא שתאפשר להם להמשיך ביחד. סיוע מקצועי יכול להקל על בני הזוג להשלים עם הזוגיות שלהם במערכת האיזונים שתתגבש במהלך היעוץ, ואפילו להרגיש טוב איתה. יותר מכך, הם ילמדו שכאשר היא מתאימה להם, מותר להם להרגיש טוב איתה גם אם היא שונה מהמוסכמות החברתיות, שלפעמים מקשות עליהם לקבל אותה.

קשיים שהם מיוחדים לזוגות צעירים

יש מאפיינים מיוחדים לקשיים של זוגות צעירים. הראשון שבהם הוא המעבר למגורים משותפים ובנייה של שיגרה ושל חלוקת תפקידים ראשונה ביניהם. הקושי נובע הן מכך שלרבים זו השתתפות ראשונה במטלות הבית לאחר בית ההורים, והן מהמחשבה שכל עשייה חדשה, כל תפקיד חדש וכל מנהג חדש הם תקדים שיימשך מכאן והלאה לכל החיים. אותו תהליך חוזר על עצמו לאחר הולדת הילד הראשון, כאשר נוצרים מטלות ולחצים חדשים, ויש לערבב את הקלפים וליצור חלוקת תפקידים מחודשת.

הקושי השני המשמעותי אצל לא מעט זוגות צעירים הוא מועד הצעת הנישואים. עד שאין "הצעה" ו"הסכמה", צד אחד עלול להישאר בחוסר ודאות לגבי כוונות הצד השני. דבר זה קורה, לעיתים קרובות, כאשר הגבר שומר את הקלפים קרוב לחזה, גם כאשר הוא יודע שהוא רוצה ורק מחכה להזדמנות או "לתאריך טוב", כמו חג או יום הולדת. זה יכול לקרות גם כאשר האשה, או הגבר, אינם בטוחים עדיין ומהססים. הצד המצפה עלול לאבד ביטחון, וכתוצאה מכך לפעול באופן שירחיק את הצד המשתהה ויגרום לו להשתהות עוד יותר. לא מעט מאבקים של אגו ויוקרה עומדים על הפרק סביב נושא זה, ולא פעם היו בטיפול אצלי זוגות בדיוק בשלב הזה, כאשר אני יודע שהוא רוצה להציע, מצד אחד, ושהיא מתחרפנת ושוקלת להיפרד ממנו בגלל זה, מצד שני. בשני המקרים הללו, תקשורת טובה, כזו שיכולה להרגיע לגבי כוונות נכונות וטובות, והפחתת חרדות, הכרחית לקבלת ביטחון בשלב הזה, ולבנייה נכונה של הזוגיות גם להמשך ללא מטענים שליליים מיותרים מהתקופה זו אל דרכם המשותפת בהמשך.

הקושי השלישי העיקרי הוא החתונה עצמה. אירגון החתונה הוא תהליך מהיר של קבלת החלטות, לעיתים קרובות בתנאי לחץ של זמן ושל משפחה. המשפחות עלולות להפעיל לחץ על שני הצדדים, כי גם להורים יש חלומות משלהם, ולפעמים גם אגו שנפגע בקלות. קושי זה מוליך אותנו לשני קשיים מרכזיים נוספים המיוחדים לזוגות צעירים, שהאחד הוא התלות הרגשית והנפשית במשפחות המקור, והשני הוא התלות הכלכלית בהן. שניהם משמעותיים יותר בעיקר כאשר בני הזוג צעירים יותר. לא קל לבנות תא משפחתי חדש שהוא גם עצמאי כלכלית, וגם יודע לשמור על עצמו מפני לחצים מצד ההורים. אסרטיביות והצבת גבולות מבלי להרוס גשרים היא דבר נדרש, ויעוץ נכון יכול לסייע לזוג להפוך עם הזמן למה שהוא אמור להפוך – יחידה עצמאית עם קשרים טובים עם המשפחה והחברה, אבל גם כזו שיודעת להתמודד היטב עם לחצים חיצוניים.

סיכום: מה נותן טיפול זוגי לזוג המתחיל?

טיפול זוגי יכול לשפר את מה שיש, ולבסס ולחזק את מה שטוב. טיפול או אפילו סדנת הכנה לנישואים לזוג שטוב לו והוא בטוח בזוגיות שלו יכול להיות טיפול קצר מועד, למספר פגישות בלבד, שבו הזוג יקבל חיזוק באותם נושאים שבהם יש לו חוסר בטחון מסויים. מטפל זוגי גמיש, שאינו כבול למוסכמות והוא רגיש לצרכי בני הזוג, יודע גם שפתיחות מליאה בין בני הזוג אינה מחוייבת בכל מחיר. גם מידה של פרטיות, בנושאים מסויימים, היא דבר נכון, לפי הצרכים האישיים של הזוג, והזוג צריך להשיג איזון בין פתיחות לבין המרחב האישי הנדרש לכל אחד מבני הזוג, לפי צרכיהם ואישיותם, לבין הביטחון שלהם בבני זוגם. בסדרת פגישות קצרה של סדנת הכנה לנישואים יש לפנות מקום לשיחות הכנה כלליות על נושאים וזמנים שעלולים להוות מוקשים לזוגיות בהמשך הדרך, וכמובן לנושאים שבני הזוג עצמם יבחרו להעלות במהלך השיחה, בהתאם לצרכים, לתנאים ולרגישיות שלהם.

זוג שהתקשורת שלו עולה לעתים קרובות על שרטון ילמד בתהליך היעוץ הזוגי איך להתמודד עם משברים ולבנות תקשורת נכונה יותר, אבל צריך גם להכין את עצמו להבנה שהתהליך הנדרש יהיה ממושך יותר, כדי להגיע להפנמה של ההתאמות הנדרשות. אם זוג כזה מחליט להישאר ביחד, כדאי לו שיניח לטיעון "המיטה החולה", וללמוד, במקום זאת, איך להטות את שיווי המשקל לכיוון של זוגיות טובה יותר, כך שהזוגיות שלו תהיה באמת כדאית ומספקת לאורך זמן. במילים אחרות, לחשוב פחות על סיום העבר הזוגי בהווה, ויותר על המשך הקיום הזוגי בעתיד.